פרויקט "היום שאחרי"
מכבי שירותי בריאות – הינה קופת החולים המתקדמת בישראל, המובילה בשביעות הרצון של המבוטחים ובה למעלה משני מיליון חברים. במכבי עובדים כ- 9,000 שכירים ועוד כ- 5,000 רופאים, מטפלים ועובדים עצמאיים. הארגון פרוס על פני הארץ כולה וכולל 77 מרחבים גיאוגרפיים, המנוהלים ב- 5 מחוזות מצפון ועד דרום.
השנה וחצי האחרונות, היו אחת התקופות המורכבות בחיי הארגון, המלחמה במגיפה, לצד טיפול בשוטף, מתחה את גבולות היכולת של הארגון, זו הייתה שנה שבה אתגרנו לא רק את עצמנו, אלא גם את העובדים, תהליכי עבודה, שגרות, תפיסות והתנהגויות.
וינסטון צ'רצ'יל אמר כבר מזמן "לעולם אל תבזבז משבר טוב", הקורונה היא (הייתה?) ללא ספק משבר. ובהשראת האמירה של צ'רצ'יל- אנחנו לא נותנים לה ולהשפעותיה לחלוף מבלי לעצור רגע.
למה לעצור? כי אחת התובנות המשמעותיות שלנו מהתקופה היא שאנחנו חייבים להתבונן, להקשיב ולדייק את עצמנו. גרסת ההפעלה של כל אחד מאתנו ושל כולנו יחד חייבת להשתנות ולהתעדכן בהתאם למה שהתקופה הביאה. תקופת הקורונה שעדיין עימנו, גרמה לנו לעבוד, לחשוב ולתכנן אחרת. לשתף פעולה באופן שונה. זה מחייב רגע לעצור ולזהות מה עבד טוב, אילו שגרות נכון לאמץ ולבסס, אילו תהליכים צריך להרחיב ולהעמיק ואיך אנחנו מנתחים את כל זה מנקודת המבט של ההון האנושי.
זה מחייב להבין את ה"מיינד סט" של האנשים, את המאפיינים של תקופת מעבר ואיך אנחנו מלווים את הארגון ואת האנשים שבו למעבר מיטיב לשגרה שאחרי קורונה. בדיוק בגלל זה יצאנו עם פרויקט "היום שאחרי".
ומה הוא כלל? תהליך שיתופי של עובדי ומנהלי שטח ומטה אשר מטרתו לייצר עוגנים בארגון ליציאה ממצב החירום של הקורונה לשגרת היום שאחרי ולשמר תהליכים ושגרות שנוצרו בחסות הקורונה והם חיוביים ומקדמים בארגון.
מטרה נוספת היא יצירת שיח ארגוני שרואה את ההון האנושי, עוסק גם ברגשות ובאתגרים של תקופת המעבר וממוקד בצרכי העובדים. כמו כן תהליך המבוסס על עבודת שטח-מטה ונותן מקום לביטוי של מגוון תפקידים, סקטורים וצרכים.
איך זה התנהל? לקראת סוף הסגר השלישי, כשהאופטימיות הייתה באוויר והתחלנו להרגיש שהנה יוצאים מהקורונה, הרגשנו שחייבים למצוא דרך למנף את ההזדמנויות שהביאה איתה. ראינו איך דברים נפלאים שקרו בקורונה מתחילים להתמסמס ולחלל האוויר נזרקות אמירות של חזרה לשגרה כאילו שום דבר לא השתנה בחיינו. הארגון החל לדהור לכיוון החזרה לשגרה – מיקודים אסטרטגיים, מדידה, קידום צמיחה וכו'.
התחלנו לשמוע את האנשים – את התסכול, השחיקה, הצורך בנשימה רגע לפני שדוהרים קדימה ואת זה שגם אם חוזרים זה חייב להיות אחרת. מהמקום הזה עלו בנו מס' תובנות:
- חייבים לנצל את המומנטום ולצאת לדרך עם תהליך מעורב שטח ומטה שיזהה את הצרכים של
העובדים לאחר תקופה ארוכה ואינטנסיבית של התמודדות במגיפה.
2. "השטח יודע מה נכון" – מיפוי התהליכים המרכזיים המשמעותיים שיכולים להמשיך ולקדם את
הארגון לצד שביעות רצון גבוהה של העובדים ומתן מענה לצרכיהם.
באפריל, התקיימה פגישה, בה השתתפו בעלי תפקידים מסקטורים, יחידות ודרגים מגוונים בארגון: החל מראשת מחוז, דרך מנהלים במטה, עובדים סוציאליים, אנשי משאבי אנוש ומשתתפים מהשטח. הרציונל הוצג, דיברנו קצת בנצ'מארק ויצאנו לעבודה בקבוצות. כל קבוצה עבדה בסקופ של סקטור ספציפי (עובדי שטח/מנהלי שטח/רופאים וכו').
הקבוצות אספו וניתחו מידע מאוכלוסייה בה התמקדו ובהנחיה צמודה שלנו גיבשו תהליכי עבודה/מדיניות/שגרות חדשות.
ומה בסוף? בהתרגשות גדולה קיימנו אירוע שיא במסגרתו התכנסו כל צוותי העבודה: נסגרו בחדרים ועבדו עד שיצא עשן לבן. בסוף היום הציגו 5 פרויקטים מדהימים שמשקפים את תובנות הקורונה בדרכים שונות: את מה שלמדנו על עצמינו, על מה עובד לנו טוב, על איך אפשר לייצר לנו סביבת עבודה שתהיה נכונה יותר, מאוזנת, שעונה על צרכים מהשטח ומיישמת היברידיות, חדשנות, שימת העובד במרכז ועוד. כל 5 הפרויקטים קיבלו אור ירוק לצאת לדרך מההנהלה.