עיריית נתניה נותנת שירות לכ- 250,000 תושבים ומונה כ- 4500 עובדים. השירותים העירוניים נוגעים במגוון תחומים ברמה האורבנית במישור החברתי, הכלכלי, התחבורתי והסביבתי. איכות השירות העירוני לתושב מושפעת באופן ישיר מאיכות ההון האנושי. מינהל משאבי אנוש מקיים תוכניות רחבות היקף לגיוס, שימור ופיתוח הון אנושי. 

בעבודה זו מוצגים גישה ומודל מארגן חדשניים המתבוננים על הארגון כיישות פסיכולוגית ומספקים פריזמה חדשה להבנה של תופעות בארגון, השפעת הפרט על הארגון והארגון על הפרט, והבניית תוכניות התערבות לשיפור רווחת העובד ומכאן לקידום הארגון ומטרותיו. התוכנית המוצעת מבוססת על הגישה הפסיכואנאליטית-מערכתית העוסקת בהתבוננות וחקירה של הפרט, הקבוצה, הארגון והסביבה, והזיקות המודעות והלא מודעות בינהן. עקרונות הגישה המוצעת מתאימים ותואמים את המאפיינים החברתיים וחשיבות חווית העובד במאה ה-21, בה המנהלים נדרשים יותר מאי פעם להיות מצוידים בידע פסיכולוגי מערכתי, בכלי ניהול ובמיומנויות המחייבות אינטליגנציה רגשית על מנת להנהיג ולהוביל תהליכי שינוי. מצבי משבר הינם חלק אינהרנטי מחיי ארגון. התבוננות על הארגון בזמן משבר כיישות פסיכולוגית הינה דוגמא פרטית לגישה הפסיכואנאליטית-מערכתית. כארגון, שאחד ממאפייניו הבולטים הוא התמודדות בזמן משבר, בחרנו לעשות את הפיילוט על נושא זה.

מטרת הפרוייקט היתה לפתח מתודה להתמודדות ארגונים עם אירועים משבריים מזווית פסיכואנאליטית-מערכתית, הבנת משמעותם המודעת והלא מודעת ותרגומן לכלי עבודה בידי המנהל לעיבוד האלמנטים הרגשיים וביצוע פעולות אופרטיביות.

עיקרי השיטה:

• זיהוי המשבר
• בניית תוכנית התערבות ברמת הפרט והארגון במימד הרגשי ובמימד האופרטיבי
• ניתוח אנאליטי

במסגרת העבודה הוצגו עקרונות פעולה וכלים שימושיים למנהל להתמודדות מיידית, כגון הקמת וועדה עירונית, שימוש בכלים שונים, הקמת צוות תוך ארגוני להתערבות רגשית במצבי משבר ברמה פרטנית וקבוצתית ועוד.

התוכנית המוצעת נבחנה בעיריית נתניה במהלך שלוש השנים האחרונה במסגרתן התרחשו כ- 10 אירועים משבריים ומשבר אחד משמעותי – משבר הקורונה. בכל אחד מהאירועים הנ"ל נבנתה תכנית התערבות בהתאם למודל המוצע שכללה התערבות רגשית, אופרטיבית ואנאליטית. תוצאות ההתערבות נבחנו במספר כלי מדידה שכללו דיווחי מנהלים ושאלונים. ניתן היה לראות כי ברוב האירועים המשבריים התכנסה ועדה עירונית,היתה חזרה מהירה של העובדים לשגרת עבודה, במרבית המקרים לא נצפו תופעות פוסט משבריות ובוצעו פעולות אופרטיביות לשיפור תפקוד הארגון. בעת משבר הקורונה, ולאור יישום תוכנית התערבות על-פי המודל, העובדים גילו מחויבות ומעורבות למרות מורכבות התקופה וניכר היה כי אנשים רוצים להגיע לעבודה לסייע בביצוע משימות הארגון. גם לאחר משבר הקורונה לא נצפו מופעים מעכבים משמעותיים ותופעות פוסט משבריות.  בהסתכלות כוללת על כלל התוצאות שנצפו לאחר האירועים המשבריים המתוארים בעבודה זו ניתן לראות כי לאחר יישום תוכנית ההתערבות בתקופת המשבר הארגון פעל באופן יעיל ואפקטיבי, מה שהוביל לחווית עובד חיובית ובטוחה.  

מהנסיון שהצגנו בעבודה זו ומתוצאותיו נראה שהמודל משרת את עיריית נתניה להתמודדות בעת משבר תוך כדי שמירה על רווחת העובד, עמידה במטרות הארגון ובאיכות השירות. מעבר להתמודדות בעת המשבר ניכר היה שיישום התוכנית משמרת את תפקוד הארגון ואף מקדמת צמיחה והתפתחות. אנו מאמינות כי ארגונים רבים יוכלו למצוא שימוש במודל זה מתוך תפיסה ואמונה כי היכולת להתבוננות רגשית על העובד ועל הארגון תביא לשיפור חווית העובד ומכאן לעמידה מיטבית במטרות הארגון.