רקע, צורך, מטרות

תקשורת בינאישית, מיומנויות רכות והיכולת להתחבר ולהניע אנשים באמצעות סיפורים, הן יכולות קריטיות בעולם העבודה כיום. קסמם של סיפורים טמון במוח האנושי, שמרגיש בנוח עם רצף כרונולוגי של פעולות, היוצרות מארז שלם. מותגים מובילים יודעים שמסר שיווקי טוב הוא כזה בו הלקוח עצמו הוא גיבור הסיפור. לכן, רתמנו את "מסע הגיבור" – תבנית סיפורית מנצחת וכלים רבים נוספים, ויזמנו את תוכנית הפיתוח "drupa lions" שיושמה ב-HP Indigo בתפר הקריטי שבין השנים 2019 ל-2020. היכולת לספר סיפורים היא טרנספורמציה אישית וארגונית נדרשת בעידן של הצפת מידע. בעולם שמקדש את ה"אני"- שינוי נקודת המבט והפיכת הלקוח לגיבור הינה אמירה ארגונית אמיצה אך עם זאת גם חיונית. בחרנו להקנות לאנשי המרקטינג והשירות שלנו כלים משמעותיים שיהפכו אותם למספרי סיפורים, שמציבים את הלקוח במרכז ומדברים אליו ב"הצעות ערך" המותאמות לצרכיו. התוכנית נועדה להעצים את יכולותיהם של 53 אנשי מכירות, שיווק ושירות טכנולוגיים, לקראת תערוכת drupa – "מגה אירוע" של תעשיית הדפוס העולמית, המתקיימת אחת ל-4 שנים בגרמניה. הצורך בהכשרה עלה מקהילות עובדים בשטח, ואנחנו כ-HR הרמנו את הכפפה ותפרנו תוכנית הכשרה מושקעת ומקיפה, המותאמת לצרכים העסקיים שהוצפו. זכינו להאיץ את תהליך הפיתוח האישי והמקצועי שעברו ה"אריות" ולא תיארנו לעצמנו בתחילת המסע, לאן נגיע יחד בסופו. 

תיאור התוכנית

צוות הפרויקט בהובלת נאוה קזז  סמנכ"לית משאבי אנוש HP ישראל וחן כהן מנהלת תחום הפיתוח הארגוני, כלל את סיון רוטבאום, אורינה וישקין – HRBP של ארגוני השיווק והשירות, ליאור קופר – הדרכה וכן יועצים וספקים חיצוניים – מומחים מהשורה הראשונה בתחומי הסטוריטלינג בישראל ובעולם. תכני ההכשרה נבנו על-פי מודל תלת שלבי: WHY, WHAT, HOW וכללו בין היתר – בנייה נכונה של סיפור, קופירייטינג, השראה ואינטליגנציה רטורית, עמידה מול קהל ועוד. המשתתפים בשני המחזורים היו מנהלי מוצרים / סגמנטים / שירות – כולם בעלי רקע הנדסי-טכנולוגי ולא "מספרי סיפורים" מטבעם. המשתתפים רכשו ואימצו בתהליך מואץ את כלי הסטוריטלינג הפרסונלי ולמדו ליישם אותם בחייהם המקצועיים והאישיים. על מנת להצליח, התחלנו ברתימת המנהלים לתהליך, תיאמנו ציפיות עם המשתתפים, הקפדנו להוות השראה ולדבר על סטוריטלינג באמצעות סטוריטלינג, והענקנו מרחב בטוח לתרגול, למידת עמיתים ומשוב שוטף 24X7 באמצעות קבוצות פייסבוק ו"וואטס-אפ" סגורות. באירועי ה-TED המסכמים של כל מחזור, אנשים ששבועות ספורים קודם לכן ידעו לספר אך ורק על פיצ'רים טכניים, עמדו על במה, רובם לראשונה בחייהם ונתנו פיצ'ים אישיים-שיווקיים מרגשים בפני עמיתים, מנהלים והנהלת החברה.

חדשנות עם "טוויסט" בעלילה

ארגז כלים ולא ספר בישול – המשתתפים בתוכנית קיבלו מענה מותאם אישית לאתגר הפרטי שלהם אל מול לקוחותיהם;  אוכלוסיית יעד הנדסית טכנולוגית – שסוג השיח הזה זר לה לחלוטין ובכל זאת עברה טרנספורמציה אישית מואצת; סטוריטלינג פרסונלי – דגש על כלים הפונים לרגש, חיבור בינאישי; זיקוק הערך המוסף של מכונות הדפוס העצומות והמורכבות למסרים פשוטים ונגישים ולבסוף… טוויסט בעלילה: הקורונה משנה את חוקי המשחק – עם פרוץ המשבר וההבנה שתערוכת drupa בגרמניה והאירועים המקדימים בישראל יבוטלו, זוהה המשבר כהזדמנות שיווקית ומכירתית. במהירות שיא התארגנה חלופה דיגיטלית והתערוכה הוסבה להשקה וירטואלית ב-9 פלטפורמות שונות, ללקוחות ביותר מ-50 מדינות שזכתה בפרס איגוד השיווק הישראלי. משתתפי ההכשרות הפכו ל"כוכבי" השידורים החיים ובמקביל הפכו חלקם למשפיענים פנים ארגוניים ו/או לשגרירי מותג. האג'יליות ומהירות התגובה התאפשרו בזכות קריאה מקדימה של מפת הצרכים וההיערכות הארגונית המוקדמת. 

תוצאות

בפן האיכותני הבאנו את חוויות המשתתפים בגוף ראשון, וכן את נקודת המבט של מנהלים ומארגני ההכשרה בארגון ומחוץ לו.
בפן הכמותי בחנו ארבעה מדדים: שיעור הנוכחות בשני המחזורים שעמד על 95%; השפעה פנים וחוץ ארגונית – למשדרים החיים שהעבירו משתתפי התוכנית החל ממרץ 2020, נרשמו מעל 3,000 צפיות על ידי יותר מ-2,000 צופים עם נתון ממוצע של 86% אהדה.
הכרה בהשקעה בפיתוח אישי ומקצועי, הינה אחד המרכיבים הקושרים קשר הדוק לתחושת המחוברות הארגונית, ותורמים לשימור עובדים במקצועות מבוקשים: מחוברות – בסקר פולס 3/20 סימנו 81% משתתפי ההכשרה ציוני 4 או 5 בפריט "מחלקתי תומכת באופן פעיל בלמידת עובדיה ובהתפתחותם" (לעומת68%  מכלל העובדים) – עליה של 13% ביחס לאותם משתתפים בסקר 10/19.  בנוסף,
שיעור העזיבות הרצוניות של עובדים בהיי-טק הישראלי נע סביב 10% ושיעור עזיבת העובדים הכללי בארגון הוערך טרם משבר הקורונה, בכ-4.7%. בקרב משתתפי ההכשרה מדד זה עמד על 1.9% בלבד. נראה כי המחוברות הארגונית של משתתפי התוכנית גבוהה פי כ-2.5 מהמחוברות הכללית של עובדי החברה. בסופו של דבר, יש לנו Happy End…