פרק א' | תקציר מנהלים

NICE הינה חברת תוכנה בינלאומית מובילה, המפתחת מערכות מחשוב ענן ומערכות מקומיות המבוססות על ניתוח נתונים מתקדם, לשם שיפור איכות שירות הלקוח, ומניעת הונאות פיננסיות. החברה הוקמה בישראל ב- 1986 ע"י יוצאי יחידת 8200, כיום משרתת לקוחות ביותר מ-150 מדינות ואת רוב החברות הכלולות בדירוג "Fortune 100". מטות החברה נמצאים ברעננה ובניו ג'רזי, ובחברה 7000 עובדים מתוכם כ- 1000 בישראל. האהבה שלנו לטכנולוגיה מניעה את הצלחתנו, וכמובילי שוק אנו מאמינים כי באחריותנו לעצב את הדור הבא ואת עתיד הטכנולוגיה. אחד ההיבטים החשובים ביותר בעתידינו הינו השוויון מגדרי, שכן למרות העלייה המתמדת במרכזיות הטכנולוגיה בחיינו, ייצוגן החסר של נשים בתחום מסתמן כתופעה עולמית, והצפי הינו להמשך נסיגה מגדרית. 

לפני כשלוש שנים, הנהלת משאבי אנוש נקראה לדגל ע"י מנכ"ל NICE, ברק עילם, אשר ראה בנושא כאסטרטגי ומהותי, וביקש להוביל תכנית חדשנית וייחודית להגדלת מספר הנשים העוסקות במקצועות הטכנולוגיים. בהובלת מחלקת משאבי אנוש, קבוצת מהנדסות מהחברה, החלה במחקר מעמיק ומקיף אודות הימצאות נערות ונשים במסגרות השונות בהן חטיבות הביניים, התיכונים, השירות הצבאי, והאוניברסיטאות. הן גם קיימו מפגשי עומק עם בנות עובדים בכיתות ז'-ח'. מחקרן העלה כי ישנה קורלציה מובהקת בין הבחירה של נערות במגמת מדעי המחשב בתיכון לעיסוקן בתחום זה לאחר מכן, במהלך שירותן הצבאי או האקדמיה. בדומה למחקרים נוספים, המחקר גם העלה כי הגורמים השונים לפערים המגדריים בעולם הטכנולוגיה הינם תפיסת עולם זה כגברי, בעל אופי בטחוני, וכחסר ערכים של תרומה לקהילה ולסביבה. שוק התעסוקה נתפס כמתנגש עם 'תפיסת העתיד' של הנערות, ועל מנת לעודד אותן לבחור ולהתמיד בתחום נדרשת סביבה תומכת הכוללת את כל 'סוכני החיברות' של הנערות (משפחה, צוות חינוכי וחברות/ים). כמו כן, עלה כי על חומר הלימוד להיות רלוונטי ושימושי – מחובר לעשייה, לקהילה ולחברה. מעבר לכך, לאורך תהליך הלמידה עלה צורך אדיר במודלים נשיים. נערות לא נחשפות מספיק לנשים מצליחות בעולם זה ולא זוכות לחניכה אישית מהן. 

לאחר מיפוי נרחב, ובחינה מדוקדקת של כלל השותפים שיסייעו לנו בהקמת התכנית, בחרנו לפעול עם ה'מרכז לחינוך סייבר', מבית קרן רש"י, המפעילים מגוון תכניות לימודיות, שמטרתן להגדיל את מספר מומחי הסייבר בארץ ובצה"ל. התאמה זו, הייתה מדויקת לכלל הצדדים והובילה לפיתוח תכנית מנצחת – Code:Coda (משחק מילים של קודקוד בלשון נקבה והמילה קוד). בכדי לקבל השפעה מקסימאלית, תמהיל קהל היעד שביקשנו להרכיב בתכנית היה ייחודי וחדשני מאוד. ביקשנו לפעול עם נערות בכיתה ח', שלב אקוטי בו הן נמצאות רגע לפני בחירת מגמה בתיכון, בעלות ציונים אשר יאפשרו להן להתקבל למגמה טכנולוגית בתיכון וכן נערות שאינן מתעניינות בלימודי מדעי המחשב בתיכון. כיוונו גם לחטיבות ביניים מגוונות, כולל אחת מהזרם הממלכתי דתי ואחת קולטת עלייה.

התכנית חדשנית ופורצת דרך בכל היבט:

• • תכנית שנתית רציפה המתקיימת ב- NICE ומורכבת מ-20 מפגשים שבועיים, בני כ-4 שעות. 
  • בעוד שחברות הייטק נוספות עוסקות בקידום נשים בטכנולוגיה, Code:Coda הינה התכנית היחידה הפועלת על בסיס שבועי באישור משרד החינוך. פעילות בסטנדרט לימודי גבוה, בזמן ביה"ס, ובתמיכת הצוות הלימודי.
  • אחוז הנשירה של משתתפות התכנית עמד על 0%! פרויקט הסיום שלהן כלל משחק מחשב מורכב שתכנתו.
  • התכנית פועלת עם כל 'סוכני החיברות' של הנערות – משפחה, צוות חינוכי וחבריהן לכיתה. 
  • נשים העוסקות במקצועות טכנולוגיים ב- NICE חונכות את הנערות ויחס החניכה הינו של 1:5! 

• התכנית נבנתה כפרונטאלית, אך לאור התפרצות נגיף ה-COVID-19, היא עברה התאמות והפכה למקוונת. 

לאור הצלחתה הכבירה של התכנית, שהובלה כולה ע"י משאבי אנוש, החלטנו להכפיל את מספר המשתתפות בשנה הבאה וכן פיתחנו עבור בוגרות השנה הראשונה תכנית המשך! זאת, על מנת להמשיך לעודד אותן לבחור במגמה טכנולוגית בתיכון. מעבר לכל, התכנית חיזקה את תחושת השייכות והגאווה של עובדות החברה ויצרה שיח והתעניינות נרחבת מצד עובדי החברה. כחברה גלובאלית, אנו פועלים להשפעה גלובאלית ואכן החל מהשנה הבאה התכנית תפעל גם במשרדי החברה בארה"ב והודו. הצבנו לנו יעד של אלפי משתתפות ברחבי העולם! 

פרק ב' | רקע קצר

NICE הינה חברת תוכנה בינלאומית מובילה ואחת מחברות המחשוב הגדולות בישראל. החברה מפתחת מערכות מחשוב ענן ומערכות מקומיות המבוססות על ניתוח נתונים מתקדם, לשם שיפור איכות שירות הלקוח, ומניעת הונאות פיננסיות. החברה פועלת באמצעות שלוש חטיבות – חטיבת ה-Enterprise, הפונה לחברות עסקיות, חטיבת Actimize, הפונה לגופים פיננסיים וחטיבת Public Safety הפונה לארגוני הצלה וחירום. NICE הוקמה בישראל ב- 1986 ע"י יוצאי יחידת 8200 וכיום משרתת לקוחות ביותר מ-150 מדינות ואת רוב החברות הכלולות תחת דירוג "Fortune 100". היא נסחרת בנאסד"ק ובבורסה לניירות ערך בתל אביב, שבה היא נכללת במדד תל אביב 35. מטות החברה נמצאים ברעננה ובניו ג'רזי ובחברה 7000 עובדים מתוכם כ- 1000 בישראל. 

NICE מעודדת חדשנות וצמיחה באמצעות טכנולוגיה. האהבה שלנו לטכנולוגיה מניעה את ההצלחה שלנו, וכמובילי שוק אנו מאמינים כי באחריותנו לעצב את הדור הבא ואת עתיד הטכנולוגיה. אחד ההיבטים החשובים ביותר בעתידינו הינו השוויון מגדרי, שכן כפי שמראה אסופת מחקרים של 'המרכז לחינוך סייבר' (2018), למרות העלייה המתמדת במרכזיות הטכנולוגיה בחיינו, שיעור הנשים העוסקות בתחום אינו עולה בהתאמה ואף מצטמצם. ייצוג החסר של נשים בתחום מדעי המחשב מסתמן כתופעה עולמית והצפי הינו להמשך נסיגה מגדרית בתחומים אלו (Peacock & Irons, 2017). 

מחקרים עדכניים מראים כי חלון ההזדמנויות בו נערות מתעניינות במקצועות מדעיים טכנולוגיים הינו קצר מאד, מבחינת הגיל הממוצע של הנערות, והוא נע בין גילאי 11-15 (Bauer, 2017). באופן גורף, נערות בישראל אינן נוטות לבחור במקצוע מדעי המחשב בתיכון. בעוד ששיעור הנערות והנערים הלומדים מתמטיקה ברמה של 5 יחידות (מסלול עיוני-מדעי) כמעט שווה, ישנו פער גדול בין שיעור הלומדים והלומדות במקצוע מדעי המחשב. לצד זאת, כאשר נערות משתלבות בלימודי מדעי המחשב ההישגים שלהן זהים לשל הנערים. תופעה זו ממשיכה גם בצבא – כך למשל, רק 7% מכלל המשרתות בצה"ל משרתות במערך הטכני והטכנולוגי (חזן, בוכניק, נתן ורווה, 2014). בהתייחס לתחום מדעי המחשב באקדמיה, ייצוג נשים בהשוואה לגברים חסר אף יותר. בהתבסס על נתוני המועצה הלאומית להשכלה גבוהה, בין השנים 2010-2019 שיעור הלומדות במקצוע זה בישראל עלה באופן מזערי מ- 28% ל- 33%. זאת בעוד שברוב החוגים האחרים (מלבד הנדסה), נשים מהוות רוב ברור. היעדר הנשים מלימודי מדעי המחשב משתקף מאוחר יותר בשוק התעסוקה. נתונים אלו מתקבלים גם בממצאי מחקרים בארץ ובעולם המראים שככל שרמת ההשכלה והתעסוקה במדעי המחשב עולה, כך קטן דרסטית אחוז הנשים בדרגה זו. תופעה המכונה "הצינור המתכווץ" (Sanders, 2005).

לאור האמור, לפני כשלוש שנים, מנכ"ל NICE, ברק עילם, אשר ראה בנושא זה כאסטרטגי ומהותי במיוחד, פנה למחלקת משאבי אנוש בבקשה להוביל תכנית חדשנית אשר תגדיל את מס' הנשים העוסקות במקצועות הטכנולוגיים, דרך עידוד נערות בחטיבת הביניים לבחירת מגמות טכנולוגיות. תכנית שתעורר השראה, ותעניק ליותר נערות את ההזדמנות לבחור בעתיד טכנולוגי.

השלב הראשון בו בחרנו לפעול הינו חקר מקיף ועמוק של הנושא. בהובלת מחלקת משאבי אנוש, קבוצה של מהנדסות בכירות מקרב החברה, ערכה במשך כחצי שנה מחקר איכותני מרתק; ממצאיהן העלו כי קבוצת הגיל בה יש להתמקד הינה נערות בכיתה ח', אשר טרם בחרו מגמה בתיכון, ואשר פעילות לימודית חוויתית והתנסות חיובית, תשפיע עליהן לבחור בתחום הטכנולוגי. מעבר לכך, הבנו כי בכדי להשפיע באופן ממשי, עלינו לרתום את הגורמים המשפיעים על הנערות, ביניהם הוריהן והצוותים החינוכיים, ולייצר מעגלי שיתופי פעולה.

לאחר מיפוי נרחב, ובחינה מדוקדקת של כלל השותפים שיסייעו לנו בהקמת התכנית, בחרנו לפעול עם ה'מרכז לחינוך סייבר', מבית קרן רש"י, המפעילים מגוון תכניות לימודיות, שמטרתן להגדיל את מספר מומחי הסייבר בארץ ובצה"ל. המרכז הציב לעצמו את נושא השוויון המגדרי כיעד, וגם הם התעניינו בשילוב יותר נשים צעירות בתכניותיהם. כך, התאמה זו, הייתה מדויקת לכלל הצדדים והובילה לתכנית מנצחת – Code:Coda.

פרק ג' | תיאור הפרויקט

מחקר מקדים

כאמור, למרות העלייה המתמדת במרכזיות הטכנולוגיה בחיינו, שיעור הנשים העוסקות בתחום אינו עולה בהתאמה ואף מצטמצם. לפני מעל לשלוש שנים, ברק עילם, מנכ"ל NICE ואב לשתי בנות צעירות, אשר הנושא קרוב ללבו, החליט שיש לבחון את תופעת היעדרותן של נשים בעולם ההייטק. מעבר לכך, הוא ביקש לבחון כיצד יכולה חברת NICE לשנות תופעה זו, תחילה בישראל ואז ברחבי העולם.

הנהלת משאבי אנוש נקראה לדגל, והובילה תהליך בו קבוצה של מהנדסות בחברה, בדרגים שונים, החלו לחקור את הנושא. הן עבדו בתתי צוותים ובמשך כחצי שנה חקרו את הימצאותן של נערות ונשים במסגרות השונות בהן חטיבות הביניים, התיכונים, השירות הצבאי, ואוניברסיטאות. מחקרן העלה כי התופעה אינה ייחודית לישראל אלא כלל עולמית וכי היא אינה נובעת מהבדלים ביכולתן של נשים לעומת גברים. מחקרים שונים שנסקרו (ביניהם, מחקר מקיף של המועצה הלאומית לכלכלה) הצביעו כולם על הגורמים השונים לפערים המגדריים בעולם הטכנולוגיה:

1. עולם הטכנולוגיה נתפס כגברי, בעל אופי בטחוני, וכחסר ערכי תרומה לקהילה ולסביבה.
2. נדרשת סביבה תומכת אשר תרתום ותעודד את הנערות לבחור ולהתמיד בתחום – סביבה הכוללת את כל 'סוכני החיברות' של הנערות. 
3. קיים צורך בלימוד חומר רלוונטי ושימושי המחובר לעשייה משמעותית, לקהילה ולחברה.
4. שוק העבודה בעולם זה נתפס כמתנגש עם 'תפיסת העתיד' המשפחתית של הנערה. 
5. בתהליך הלמידה ישנו צורך אדיר במודלים נשיים. נערות לא נחשפות מספיק לנשים אשר עוסקות ומצליחות בתחומים אלו, וכן לא זוכות לחניכה מהן. לא בתהליך הלמידה ולא לאחר מכן בשילובן בשוק התעסוקה.

על מנת לבחון כיצד ניתן לשנות את המצב הקיים, העובדות ערכו שאלון מקיף אותו הן העבירו לנערות בכיתות ד'-ז'. שאלון זה עסק בהיכרות עם עולם התכנות – הן במסגרת הבית ספרית והן במסגרות בלתי פורמאליות וכן בבחירה להתמקד בתחום זה או להימנע ממנו. מעבר לשאלון, ועל מנת לקבל תמונה רחבה יותר, העובדות קיימו מפגשי עומק עם בנות עובדים בכיתות ז'-ח' ובהם הן בחנו איתן מספר פרמטרים הנוגעים לעולם הטכנולוגיה. לאחר בחינה זו, הן מיפו את כלל התכניות הקיימות (הרלוונטיות לכיתות ד'-ח'), העוסקות בתכנות. נמצא, כי בכלל התכניות, גם בפריפריה וגם במרכז, אחוז הנערות עמד על 10-20% מכלל המשתתפים. מעבר לכך, החשיפה במסגרת ביה"ס נמצאה כמועטה, אם בכלל קיימת. ידענו, כי נתונים עגומים אלו חייבים להשתנות!

בחירת שותפים – 'המרכז לחינוך סייבר' ו'עיריית רעננה'

טרם בניית התכנית, ביקשנו לסקור את התכניות לצמצום הפערים המגדריים אשר ערכו עמיתינו מעולם ההייטק. שמחנו לגלות שיתוף פעולה רב וכך גם התחדד לנו כי אנו מעוניינים לבנות תכנית אחרת – תכנית אינטנסיבית, הפועלת בשיתוף פעולה הדוק עם בתי הספר, ההורים והמורים. הבנו שעל מנת ליצור תכנית חדשנית ומהפכנית, עלינו לחבור לארגון המתמחה בנושא, אשר בשיתוף NICE, יוכל לפתח תכנים אשר יחשפו את הנערות לעולם התכנות והטכנולוגיה בצורה שונה וחוויתית. כתוצאה, מחלקת משאבי אנוש, בהובלת מנהלת קשרי קהילה, ערכה מיפוי של ארגונים ועמותות העוסקות בחינוך לטכנולוגיה. בין הארגונים היו 'חינוך לפסגות', 'המרכז לחינוך סייבר', 'עמותת תפוח', She codes;, 'סודקות את תקרת הזכוכית' ו'יוניסטרים'. לאחר קבלת הצעות מקיפות מאותם הארגונים וקיום פגישות עומק עם מרביתן, הבנו כי ההצעה הרלוונטית, המקיפה והמתאימה ביותר הינה של 'המרכז לחינוך סייבר' מבית קרן רש"י – ארגון ותיק ומקצועי אשר מתמחה בנושא. בהתרגשות רבה, החלטנו לשתף פעולה והבנו כי מאחר ובהיבט המגדרי לא קיים פער ממשי בין פריפריה למרכז, נרצה להשפיע על הקהילה המקומית, בה נמצאים משרדי חברת NICE. מעבר לכך, מאחר וכיוונו לתכנית המתקיימת במשרדי החברה, היה לנו ברור כי נגישות הנערות למשרדים חשובה ביותר. קיימנו מספר פגישות בעיריית רעננה, עם מנהלת אגף החינוך ומנהלת המחלקה לפיתוח חוויה חינוכית. העירייה שמחה מאוד מההזדמנות הנהדרת ויחד התחלנו לבחון את התאמת חטיבות הביניים השונות לתכנית. לאחר תהליך שכלל 'מכרז' בין בתי הספר, בחרנו לפעול עם חטיבות ביניים להן ישנו צורך גדול יותר בתכנית טכנולוגית. מעבר לכך, על מנת ליצור גיוון בקרב החטיבות הנבחרות, בחרנו לפעול עם 'אמי"ת רננים', חטיבת ביניים מהזרם הממלכתי דתי, עם חטיבת 'השרון' אשר רבות מתלמידותיה הן עולות חדשות וכן עם חטיבת הביניים 'אלון' בעיר.

קבלת אישור משרד החינוך להפעלת התכנית בשעות בית הספר

התכנית שביקשנו להפעיל הינה אינטנסיבית – תכנית שנתית המתקיימת אחת לשבוע, במשך 4 שעות ברוטו בכל מפגש במשרדי NICE. על מנת שנוכל לקיים את התכנית על חשבון שעות בית הספר, בתמיכת העירייה ניגשנו למשרד החינוך. לאחר מספר פגישות ושליחת חומרים רבים, ביניהם סילבוס התכנית אשר פותח ע"י שותפינו ב'מרכז לחינוך סייבר' (ראה נספח 1), קיבלנו את האישור המיוחל ממשרד החינוך ותכנית Code:Coda יכלה לפעול בשעות ביה"ס כתכנית לימודים בסטנדרט גבוה.

איתור קהל היעד 

עם קבלת אישור משרד החינוך, עיריית רעננה, שלחה לכלל הורי הנערות בשכבת ח', משלושת בתי הספר עמם פעלנו, מכתב, בו הם מבקשים להעביר לנערות שאלון עמדות בנושא טכנולוגיה. בכדי לקבל נתונים מהימנים ולהימנע מהטיות, ביקשנו כי NICE לא תופיע במכתב. עם קבלת האישורים, בתי הספר העבירו את שאלון העמדות ל- 258 תלמידות. שאלון מקיף זה היווה למעשה את שלב המיון הראשוני וניתוחו הראה לנו כי הצורך בתכנית הינו עמוק ביותר. אלו הנתונים העיקריים שעלו:

• • 6% בלבד ציינו כי הן מעוניינות במגמת מדעי המחשב, 38% ביולוגיה, 29% מגמה בתחום האומנויות והיתר בחרו במגמות אחרות.
  • תפיסת מסוגלות עצמית – פער ניכר בין שיעור המעריכות את עצמן כטובות במתמטיקה ומדעים (51%) לשיעור המביעות מסוגלות בתחום המחשבים (29%).

• 42% ציינו שהן לא מסוגלות ללמוד במגמת מחשבים (או במידה מועטה).

• 40% מאלו שסימנו עצמן כמסוגלות ללמוד מחשבים, סימנו שזה לא מעניין אותן. 

• רק 27% סימנו שהיו מעוניינות לעבוד בעולם ההייטק בעתיד.

תמהיל קהל היעד שביקשנו להרכיב היה ייחודי וחדשני מאוד – ביקשנו לפעול עם נערות בכיתה ח', שלב אקוטי בו הנערות נמצאות רגע לפני שהן בוחרות מגמה בתיכון, בעלות ציונים אשר יאפשרו להן להתקבל למגמה טכנולוגית בתיכון (בכדי שבהמשך גורם זה לא יהווה חסם), וכן נערות אשר לא מתעניינות בלימודי מדעי המחשב בתיכון. בשונה מתכניות אחרות, כיוונו דווקא לכיתות שאינן מדעיות (למשל כיתות מנהיגות). לאחר ניתוח תוצאות שאלון העמדות, העברנו לכל הנערות בכיתות ח' בחטיבות הביניים האמורות, חשיפה מרתקת על עולם התכנות. החשיפה כללה 'חדר בריחה' בו הן סייעו ל"רופאה" שנמצאה בקצה אחד של הכיתה עם תרופה בידה, להגיע ל"חולה" שנמצאה בקצה השני. כל זאת, באמצעות "תכנות" צעדיה. מעבר לכך, חשפנו אותן גם למידע אודות תכנית Code:Coda. בהמשך תהליך המיון, באישור ההורים, ביה"ס העביר לנו את ציוני הנערות וכן חוות דעת מקיפה מהמחנכת, היועצת ועוד. תהליך מעמיק זה אפשר לנו לדייק בבחירת המשתתפות ואכן התקבלו אליה 57 משתתפות משלושת בתי הספר. 

מעבר לכך, קיימנו תהליך מיון דומה מאוד עבור בנות עובדים שהיו מעוניינות להשתתף בתכנית. לשמחתנו, נמצאו 9 משתתפות מתאימות כאשר ביניהן נערה על הספקטרום האוטיסטי. המשמעות הינה ש- 66 משתתפות, המחולקות ל- 3 קבוצות, זכו למכתבי קבלה מרגשים והחלו בתכנית; בשעות הבוקר – 22 משתתפות מחטיבת 'אמי"ת רננים' ו- 22 משתתפות מחטיבת 'השרון' ובשעות אחה"צ 13 משתתפות מחטיבת 'אלון' שלמדו יחד עם 9 בנות עובדים. 

בניית התכנית

מחקרים על פדגוגיה של לימודי טכנולוגיה העידו כי זו אינה מיטיבה עם נערות ונשים. הבנו כי בשונה מתכניות קיימות, אנו מעוניינים בתכנית לנערות בלבד אשר תתבסס על תכנים שנתפסים כרלוונטיים, מעניינים, מפתחי ניסיון מעשי וכאלו שמשלבים יצירתיות. היה לנו חשוב לעודד למידה לשם הבנה – לעודד את המשתתפות לשאול, לקיים דיון מעמיק ולהקשיב. מעבר לכך, ביקשנו לעודד עבודה הכוללת שיתוף פעולה ולחשוף את הנערות למודלים לחיקוי – נשים מהנדסות הפועלות באופן זה בעבודתן היומיומית. אלו, הובילו לעקרונות מפתח בתכנית וכך שותפינו מ'המרכז לחינוך סייבר' פיתחו תכנים מדויקים המתבססים על למידה מותאמת מגדר. התוכן הוצג לשולחן עגול של נשים העוסקות במקצועות טכנולוגיים ב- NICE ואלו העניקו דגשים חשובים, אשר כמובן הוטמעו בתכנית. 

אלו העקרונות המרכזיים בתכנית Code:Coda:

1. תכנית שבועית הכוללת 20 מפגשים רצופים אך לצד זאת גמישים. משמע, כל שיעור 'עומד בפני עצמו' ולא נשען על קודמו (כך שבמידה ונערה לא הגיעה, הפערים ניתנים להשלמה). אינטנסיביות התכנית מאפשרת לנו לבסס את הקבוצה כ'קהילה' – כזו שיש לה קבוצת WhatsApp משותפת, שאוכלת בכל שבוע צהריים יחד, שצוברת חוויות משותפות ושהלכה למעשה הובילה לחברויות חדשות ויציבות.  
2. התכנית מתבססת על חשיפה והתנסות – בנויה על בסיס הדרגתי כך שרמת הקושי עולה ולצד זאת הידע הקודם משתלב בחדש וניתן ליישום. כלל הידע שנלמד הוביל את המשתתפות לפיתוח "מוצר אישי" – אפליקציה הכוללת משחק שפותח מתחילתו ועד סופו על ידן. משלב כתיבת הקוד, דרך מוזיקת הרקע ועד לעיצוב הדמויות המשתתפות.

גישת ה- PBL (Project Based Learning) בה נקטנו הדגישה את מיומנויות המאה ה- 21 – עבודת צוות, סיעור מוחות, תקשורת, פרזנטציה בפני קהל ועוד. העבודה לאורך המפגשים הוגדרה כזוגית ובה אחת הנערות תפקדה כ"טייסת" וחברתה כ"נווטת". באמצע הפעילות התבצעה החלפה, על מנת למנוע מצב בו אחת מהן מובילה והאחרת "נגררת". שיטה זו ננקטת בהצלחה גם בעבודת המהנדסות ב- NICE ולכן היה לנו חשוב להטמיע אותה בתכנית. 

ברמת המיקרו, באשר לתכנים עצמם, בחרנו להתמקד ב- 2 תוכנות מרכזיות:

MIT App Inventor – תכנות באמצעות "בלוקים" המאפשר התנסות מהירה ביצירת אפליקציה. ממשק זה נבחר מאחר והוא ידידותי, נעים ויזואלית ומהווה כניסה רכה לעולם התכנות, במיוחד לנערות שמעולם לא עסקו בתחום. כבר בסיום המפגש הראשון הן יצאו עם תוצרים שיכלו להראות לחבריהן.

Processing – שפת תכנות מבוססת Java שנלמדת במגמות טכנולוגיות. שפה זו נבחרה מאחר ומדובר בשפה גרפית אשר תאפשר למשתתפות ללמוד בצורה מהירה וטובה יותר תוכנות הנלמדות בתיכון. בשונה מ-MIT, התנסות זו מעמיקה יותר, קרובה "לעולם האמיתי" ומעניקה להן כלים לעבודה בהמשך.

3. המפגשים מובלים ע"י מדריכה קבועה, סטודנטית למדעי המחשב, בעלת ניסיון עשיר וגישה מצוינת לנערות. לצידה, בכל מפגש, חונכות את המשתתפות 3-4 מנטוריות, נשים העובדות ב- NICE בתחומים טכנולוגיים. כך למעשה, יחס החניכה שניתן למשתתפות עומד על 1:5! כל מפגש החל בשיחה עם המנטוריות שסיפרו על עצמן, על הדרך בה הגיעו לטכנולוגיה ועל תפקידן ב- NICE. המנטוריות אפשרו למשתתפות להיחשף לעולם שלא הכירו והדבר התברר כמאוד משמעותי! בזכות יחס החניכה ההדוק, הענקנו למשתתפות סיוע ולצדו משוב אישי שניתן ע"י המדריכה הקבועה.
4. למידה מותאמת מגדר – לא מפתיע כי הסביבה הלימודית, בה מתרחשות מרבית האינטראקציות, משפיעה על מידת הנוחות שחשות נערות או נשים בכיתה. כך למשל, כיתות מחשבים עשויות להיות מעוצבות כ"גבריות" ולגרום לנשים לחוש שסביבה זו "אינה בשבילן". החלטנו להשקיע משאבים רבים ושכרנו מעצבת המתמחה בתחום. בהנחייתה, התאמנו ושיפצנו במשך כחצי שנה קומה שלמה במשרדי החברה כך שתותאם מגדרית למשתתפות Code:Coda. מרגע הכניסה לקומה קיבל את המשתתפות שלט מואר של NICE ולאחריו מסדרון נעים, צבעוני ומלא בפתגמים מעצימים. גם המטבחון עבר התאמה מחודשת ובו הייתה למשתתפות פינת "כתיבת מסרים לעובדים" ואפילו שוקולית. ההשקעה בכיתת הלימוד הייתה גדולה – זו הייתה בנויה בעבר כ"כיתת מחשבים קלאסית" וכללה  מבנה של שורות ועיצוב "קר". הריהוט בכיתה הוחלף כך שהכיתה עוצבה לצורת ח' ובה כל אחת ראתה את חברתה בכל רגע נתון. בנוסף, נרכשו עבור המשתתפות מחשבים ניידים חדשים, הוצב קיר מחיק עצום ומסך גדול המאפשר למידה נוחה. מעבר לכך, נוספו בכיתה פופים, כסאות צבעוניים מתנדנדים וכמובן שעל הקירות הוצבו תמונות הכוללות "בדיחות של מתכנתות" שהוסיפו צבעוניות וקלילות. התוצאה שהתקבלה הייתה מרהיבה – חלל מזמין המעודד למידה וחדשנות. 

גיוס המנטוריות והכשרה מותאמת מגדר

כעת, יכולנו לעבור לשלב המרגש של גיוס המנטוריות. מאחר ומרביתן לא הכירו את Code:Coda לעומק, קיימנו אירוע גיוס אליו הזמנו את כלל הנשים בחברה העוסקות בתפקידים טכנולוגיים. האירוע התקיים באודיטוריום NICE וכלל ארוחת בוקר קלילה, הסבר מעמיק על התכנית וכן שיחה עם מנכ"ל החברה אשר סיפר על חזון התכנית ועודד את המשתתפות לקחת בה חלק פעיל. סיימנו עם הרצאה מרתקת של נעמה אהרונוביץ' בנושא 'הכלים הנדרשים כדי להצמיח אנשים מצליחים סביבנו'. האירוע הסתכם כמאוד מוצלח, והגיעו אליו 150 נשים מהחברה, מתוכן 120 נרשמו! 

לאחר ההרשמה, התחלנו בהכשרה שארכה כחצי יום וכללה מידע על התוכן הנלמד, על פדגוגיה מותאמת מגדר וכן העניקה למנטוריות לעתיד כלים שיסייעו להן בליווי האישי של החניכות. מעבר לכך, לפני כל מפגש, הן קיבלו הכשרה נוספת בת חצי שעה שכללה דגשים חשובים לקידומן האישי של המשתתפות. 81 מנטוריות עברו את ההכשרות והשתבצו למפגשים לאורך השנה. לשמחתנו, כולן המשיכו ואף התנדבו יותר מהמצופה. 

יוצאות לדרך!

Code:Coda נפתחה בהאקתון טכנולוגי חדשני במשרדי NICE, במסגרתו המשתתפות הגיעו לחלל שעוצב כולו כ"כור גרעיני" אשר התחמם יתר על המידה. שלטי "אזהרת קרינה" נפרשו במקום, על השולחנות הונחו מבחנות ונשמעו רעשי רקע תואמים. המשתתפות התבקשו לפתור אתגרים טכנולוגיים ובכך לסייע בהורדת הטמפרטורה. הן חולקו לקבוצות, כשכל קבוצה לוותה ע"י מספר מנטוריות. הן פתרו בהצלחה את כלל האתגרים ובסיום חגגו יחד.

כחלק מהשקת התכנית, נערך סרטון אודות Code:Coda עם הבלוגר הערבי-ישראלי Nas Daily וכן סרטון לסיכום ההאקתון. הסרטונים והתמונות מהאירוע, עלו לאתר ייעודי שהוקם, בו כלל המתעניינים בתכנית יכלו לקבל מידע אודותיה (ראה נספחים 2-4). מעבר לכך, נפרסו שלטי חוצות אודות התכנית בעיר רעננה (ראה נספח 5), אשר עוררו שיח חיובי אודות התכנית ברשתות החברתיות ובחברה וכן גרמו להתרגשות רבה בקרב המשתתפות. 

חשיפה אינטנסיבית ואותנטית לעולם ההייטק

שבוע לאחר ההאקתון המוצלח, התחלנו בתכנית השבועית במשרדי NICE. התכנית הועברה כמתוכנן כאשר מתחילת הדרך היה לנו ברור כי הבחירה לקיים את Code:Coda בשעות ביה"ס, ברמה שבועית ובאווירה ממשית של עולם ההייטק, תהיה אחרת. עוד לפני המפגש הראשון המשתתפות הצטלמו וקיבלו תגי עובד אשר פתחו עבורן דלתות (תרתי משמע), ל- NICE. המפגשים התקיימו בקומה הכוללת גם שני חללי Open Space, כך שהן נחשפו לצוותים של מתכנתים ומתכנתות ולשיח השוטף שלהם. לא אחת, הן שאלו את המנטוריות על האיזון של "משפחה-עבודה" ובהדרגה גם השתנתה התפיסה עימה הגיעו – לפיה שילוב זה הינו קשה עד בלתי אפשרי.  מעבר לכך, בסיום כל מפגש, הן אכלו בחדר האוכל של NICE, עם כלל העובדים. היה מדהים לראות כיצד במפגשים הראשונים הן היו סגורות ובהמשך הן ראו ב- NICE כ"בית שני". במשוב האמצע שהועבר הן ציינו "יש לי תחושה כאילו אני בעצמי עובדת בחברה. זו חוויה מציאותית", "סביבת הלימוד השונה, האווירה הטובה, התנאים הטכנולוגיים המתקדמים, האוכל – הכל תורם להנאה שלי מהתכנית". 

השפעה על מעגלים נוספים – מפגשי הורים ומורים

התכנית לא יכלה להצליח לולא הסביבה התומכת של המשתתפות, הרותמת ומעודדת אותן לבחור ולהתמיד בתחום. סביבה זו כוללת את כל 'סוכני החיברות' שלהן – משפחה, צוות חינוכי וחברים.

לאחר פתיחת השנה, הזמנו את ההורים לערב בו הצגנו להם את החברה, את שותפינו מ'המרכז לחינוך סייבר' ומעיריית רעננה וכן שיתפנו בחזוננו בהקמת התכנית. בהמשך, סיפרנו על מחקרים אודות נערות ונשים בעולם הטכנולוגיה ועל המאפיינים הייחודיים של התכנית אשר הותאמו לשינוי המצב הקיים. החלק המרכזי ביותר בערב נגע למקום המשמעותי שיש להורים בתהליך. יש לציין כי בעוד שחלק מההורים הופתעו מהנתונים, כולם היו מאוד רתומים ונחושים לפעול להצלחת בנותיהן. בחלק השני של הערב התקיימה הרצאה מעולה של טל ברייר בן מוחה בנושא "חינוך מודע מגדר – איך לגדל לביאות". ההרצאה התייחסה להסללה החברתית של ילדות ונערות בחברה ובתרבות הישראלית והעניקה להורים כלים שיאפשרו לבנותיהן לבצע בחירה אמיתית בחייהן. הקשר עם ההורים היה רציף לאורך כל השנה – הם שאלו, התעניינו ושיתפו בחוויות של בנותיהן. אין ספק כי בלעדיהם לא יכולנו לעשות זאת. כך, למשל, קיבלנו מכתבים מרגשים מההורים בהם הם מודים לנו על קיום התכנית ומפצירים בנו לפתח תכנית המשך (ראה נספח 6).

מעבר להורים, בתי הספר היו שותפים מלאים שלנו! המנהלות היו רתומות לתכנית מתחילת הדרך וכל אחת מהן מינתה אשת קשר קבועה (לרוב רכזת השכבה) שעמדה עמנו בקשר לגבי המשתתפות. מעבר לכך, בכל שבוע המשתתפות לוו ע"י אשת צוות מבית הספר. יחד, בחרנו שאשת הקשר תשהה בנוחות מחוץ לכיתה וזאת על מנת שהמפגש יתנהל בשונה מ"שיעור בית ספרי". מעת לעת קיימנו עם המנהלות ועם נשות הקשר מפגשי עדכון חשובים. בין היתר, מצאנו כי אחת הסיבות לכך שנערות מוכשרות לא מגיעות למגמת מדעי המחשב ופיזיקה הינה מאחר ולעיתים צוות ביה"ס מעודד אותן להגיע למגמות מדעיות אחרות דוגמת 'ביולוגיה' ו'כימיה'. על מנת להעלות את המודעות להטיה זו, פיתחנו מפגש מקצועי למורי המשתתפות (המייעצים להן לקראת בחירת מגמה), וכן למורים ממגמות מדעי המחשב וטכנולוגיה עמן הנערות ייפגשו בתיכון. לצערנו, ערב חשוב זה נדחה בשל נגיף ה- COVID-19 ובשל הזמינות המוגבלת בתי הספר הוחלט כי הערב יידחה לתחילת שנת הלימודים הבאה.

גמישות במעבר לתכנית וירטואלית – COVID-19

השנה, הבנו כי התכנית שלנו חדשנית גם ביכולת הגמישות שלה. בחודש מרץ, לאחר שיעור 14 (מתוך 20), פרץ נגיף הקורונה. הדבר אילץ אותנו לעבור במהירות אך ביעילות למודל וירטואלי. לשמחתנו, לשותפינו מ'המרכז לחינוך סייבר' ישנו ניסיון עשיר בנושא ולכן, יכולנו להיערך לכך במהירות. נדרשנו לבצע התאמות רבות בהן – כל קבוצת לימוד (22 משתתפות), התפצלה ל- 2 וכללה 11 משתתפות בלבד. כעת, המדריכות הקבועות הובילו 6 קבוצות לימוד שונות, ובזכות זאת, הענקנו למשתתפות שעות רבות מאוד של תגבורים אישיים. הופתענו, שיחד עם הלמידה הבית ספרית מרחוק, כלל המשתתפות הקפידו להגיע לכל אחד מהמפגשים ומעבר לכך, השקיעו שעות עבודה מרובות בבניית הפרויקטים האישיים שלהן. הופתענו גם מהירתמות המנטוריות, שהתנדבו מעבר לנדרש, גם מהבית. בכל אחד מהמפגשים (שתדירותם הוכפלה!) נכחו לפחות 2 מנטוריות. ההתגייסות האדירה של כולן הובילה אותנו לכך שלאורך כל התכנית לא הייתה נשירה! כולן סיימו בהצלחה את התכנית עם פרויקט סיום מרהיב שבנו במו ידן.

פרק ד' | חדשנות ויוזמה

NICE הינה חברת תוכנה בינלאומית מובילה המעודדת חדשנות וצמיחה באמצעות טכנולוגיה. כמובילי שוק, אנו מאמינים כי באחריותנו לעצב את הדור הבא ואת עתיד הטכנולוגיה. אחד ההיבטים החשובים ביותר בעתידינו הינו השוויון מגדרי, שכן למרות העלייה המתמדת במרכזיות הטכנולוגיה בחיינו, שיעור הנשים העוסקות בתחום אינו עולה בהתאמה ואף מצטמצם. זאת, למרות קיומן של עשרות תכניות העוסקות בקידום הנושא. 

לפני כשלוש שנים, מנכ"ל החברה, ברק עילם, אשר חדשנות ויצירתיות מהוות נר לרגליו, ראה בנושא כאסטרטגי ומהותי במיוחד. הוא ביקש כי מחלקת משאבי אנוש 'תפצח את הקוד' ותוביל תכנית ייחודית אשר תגרום בעתיד לשינוי המיוחל. כך, אכן הובלנו את מהנדסות החברה לפתח מחקר מעמיק העוסק בגישה של נערות לטכנולוגיה ובנגישותן לנושא. לאחר שמצאנו כי עולם הטכנולוגיה נתפס כגברי וכמתנגש עם תפיסת העתיד של הנערות, הבנו כי תהיה תרומה אדירה לתכנית אשר תכלול חשיפה שבועית למודלים של נשים מצליחות העוסקות בטכנולוגיה וכמובן תכלול מנטורינג אישי. מעבר לכך, הבנו כי חומר הלימוד חייב להיות רלוונטי, שימושי ומחובר לעשייה משמעותית. התכנית לא יכלה להיות שלמה לולא הסביבה התומכת של הנערות ולכן ביקשנו לערב באופן ישיר את משפחות הנערות והצוות החינוכי שלהן. מעגלי התכנית נרחבים הרבה מעבר להשפעה הישירה של המשתתפות.

כך, יחד עם שותפינו ב'מרכז לחינוך סייבר', פיתחנו את Code:Coda – תכנית ייחודית ללימודי מחשבים וטכנולוגיה, המיועדת לנערות בגילאי חטיבת הביניים, הנמצאות בשלב טרום בחירת מגמת לימודים בתיכון. התכנית חושפת בפניהן אינספור אפשרויות טכנולוגיות מרתקות ומעניקה להן כלים חשובים שיאפשרו להן לצמוח ולהתפתח בעולם הטכנולוגיה. 

התכנית פועלת בשותפות תלת מגזרית ייחודית הכוללת את המגזר העסקי (NICE), השלישי (המרכז לחינוך סייבר, מבית קרן רש"י) וכן הציבורי (עיריית רעננה).

התכנית חדשנית ופורצת דרך בכל היבט:

• • תכנית שנתית אינטנסיבית ורציפה המתקיימת ב- NICE ומורכבת מ-20 מפגשים שבועיים, כאשר כל מפגש אורך כ-4 שעות. 
  • התכנית פועלת באישור משרד החינוך, בזמן ביה"ס, וזוכה לתמיכה מלאה מהצוות הלימודי.
  • בשונה מתכניות רבות, בחרנו להתמקד בנערות בכיתה ח' אשר אין להן כל רצון מוקדם ללמוד במגמת מדעי המחשב. תפיסה מוקדמת שביקשנו לשנות באמצעות למידה חוויתית המתבססת על התנסות חיובית. 
  • אחוז הנשירה של משתתפות התכנית עומד על 0%! זאת, למרות שבכל שלב הן יכלו "לפרוש" וכן למרות שאחת משלושת הקבוצות הייתה בשעות אחה"צ, ולא במסגרת ביה"ס. מעבר לכך, שילבנו בתכנית נערה על הספקטרום האוטיסטי שעל אף האתגרים, סיימה את התכנית בהצלחה ובהתרגשות רבה.

• התכנית פועלת עם כל 'סוכני החיברות' של הנערות – משפחה, צוות חינוכי וחבריהן לכיתה. כפי שתואר קודם, ההורים והמורים מהווים שותפים מרכזיים המעניקים רבות להצלחת התכנית. לצד זאת, גם הם זוכים לכלים ולתכני העשרה במסגרת התכנית. כך למשל, במפגש בו המשתתפות הציגו להוריהן את פרויקט הסיום שביצעו הן לימדו אותם והעניקו להם כלים ראשוניים בעולם התכנות. מעבר לכך, עם פתיחת שנת הלימודים, המשתתפות יספרו על מעורבותן בתכנית וידגימו לכל כיתתן (כולל לנערים) את האפליקציה שפיתחו בעצמן. 

• • בשאלון המקדים שביצענו (שכלל 285 נערות בכיתה ח') מצאנו כי בדומה לנתונים בפריפריה, גם ברעננה, עמדת הנערות כלפי טכנולוגיה הינה מורכבת. כך לדוגמא, 42% מהנערות ציינו שהן לא מסוגלות ללמוד במגמת מחשבים. על מנת ליצור גיוון, בחרנו לפעול עם 3 חטיבות ביניים בעיר – כולל אחת מהזרם הממלכתי דתי ואחת הכוללת תלמידות שעלו ארצה רק לאחרונה.
  • יחס החניכה בכל אחד מהמפגשים השבועיים הינו של 1:5! כך, בכל מפגש ישנה מדריכה קבועה ומעבר לכך עוד 3-4 מנטוריות, נשים העובדות בחברת NICE במקצועות טכנולוגיים.
  • התכנית התקיימה במתחם לימוד שעבר התאמה מגדרית עבור הנערות. ההגעה השבועית של המשתתפות ל-NICE, המנטורינג שקיבלו מעובדות החברה, וארוחות הצהריים בחדר האוכל לצד עובדי החברה, העניקו להן חוויה אותנטית ומשמעותית מאוד.

• בעוד שהתכנית נבנתה כפרונטאלית, לאור התפרצות נגיף ה- COVID-19, היא עברה שינוי מהיר ובאמצעות חלוקה לתתי קבוצות, הוספת שעות תגבור ועוד, היא הפכה לתכנית מקוונת. גם אז, התכנית נחלה הצלחה רבה בקרב המשתתפות אשר הקפידו להגיע לכל מפגש והמשיכו לעבוד בחריצות על פרויקט הסיום שלהן.

• • פותחה תכנית המשך למשתתפות התכנית, במסגרתה בוגרות השנה הראשונה ימשיכו לזכות לליווי עד לשלב בחירת המגמה וכן ישתתפו בימי שיא טכנולוגיים מרתקים שימשיכו לחזק את הקשר שלהן לעולם הטכנולוגיה.

• המדידה בתכנית הינה אינטנסיבית ביותר – הן במהלך התכנית, בשלב הקריטי בו המשתתפות בוחרות מגמה בתיכון והיא תמשך גם לאחר 10 שנים. זאת, על מנת לבחון את השפעתה ארוכת הטווח של התכנית.  

פרק ה' | סיכום הישגים/תוצאות

אחד מיתרונות התכנית, וייתכן כי 'סוד הצלחתה', הינו המחקרים המקדימים הרבים שביצענו ולצדם המדידה התכופה לכל אורך התכנית. הרצון שלנו ללמוד ולהשתפר היה אדיר וכך גם גילינו גמישות והטמענו שינויים במידת הנדרש. דווקא מאחר והמנטוריות הגיעו למפגשים בצורה שאינה רציפה, היה לנו חשוב להעביר להן משוב בכל מפגש ולבחון כיצד הן תופסות את התכנית. מעבר לכך, קיימנו ביקורים שוטפים במפגשים ובין היתר ברק, מנכ"ל החברה, ביקר בכיתות השונות, נחשף לתוצרים המדהימים של המשתתפות ושאל על תחושותיהן בתכנית ועל כל הניתן לשיפור השנה ובכלל.

נזכיר כי בנקודת הפתיחה, בה שאלנו את נערות כיתה ח' בחטיבות הביניים בהן פעלנו על עמדותיהן כלפי טכנולוגיה, הבנו כי הצורך בתכנית הינו עמוק ביותר. בין היתר אלו הנתונים העיקריים שעלו:

• • 6% בלבד ציינו כי הן מעוניינות לבחור במגמת במדעי המחשב.
  • תפיסת מסוגלות עצמית – פער ניכר בין שיעור המעריכות את עצמן כטובות במתמטיקה ומדעים (51%) לשיעור המביעות מסוגלות בתחום המחשבים (29%).

• 42% ציינו שהן לא מסוגלות ללמוד במגמת מחשבים (או במידה מועטה).

• 40% מאלו שסימנו את עצמן כמסוגלות ללמוד מחשבים סימנו שזה לא מעניין אותן. 

לאחר שחלפו כמחצית מהמפגשים, העברנו משוב אמצע למשתתפות ואלו הנתונים העיקריים שעלו:

• 97% העידו שהן אוהבות את התכנית במידה רבה עד רבה מאוד! 
• 97% הביעו  תחושות חיוביות כלפי הלימודים עם נערות בלבד
• 92% ציינו כי לימוד פרויקט זו שיטה טובה ללמוד דברים חדשים
• 89% העידו כי התכנים חדשניים 
• 89% סבורות שהן לומדות בצורה מעניינת ומסקרנת

הצגת הפרויקטים להורים – 100% הצלחה

עם סיום התכנית, האירוע המשמעותי והמרגש ביותר שהתקיים, היה האירוע בו המשתתפות הציגו את תוצרי עבודתן המאומצת להוריהן. התקיימו 6 אירועי הצגת פרויקטים (אירוע לכל לקבוצה), ובהם ברכנו את המשתתפות ואת הוריהן על סיום התכנית בהצלחה והעברנו את השרביט אל הקודקודות. בהתרגשות וגאווה רבה הן הציגו את הפרויקטים שלהן שכללו פיתוח משחק מחשב מורכב אותו הן תכנתו ועיצבו מתחילתו ועד סופו. השונות בין המשחקים שתוכנתו הייתה מדהימה ואפשרה לנו הצצה לעולמן הפנימי של המשתתפות – היו שבנו משחקי "רטרו", אחרות שבנו משחק בו "לוחמות אש" מצילות חתול משריפה, וכאלו שבחרו בעולם האנימציה (משפחת סימפסון, נסיכות דיסני ועוד). הן הציגו כל פרויקט, פירטו על העבודה 'מאחורי הקלעים', על כתיבת הקוד (והיו משחקים שכללו 1000 שורות קוד!), וכן השיבו בביטחון לשאלות מהקהל. בזמן המפגש, הענקנו למשתתפות 20 דק' בהן הן התבקשו ללמד את הוריהן כלים ראשוניים בתכנות. הלמידה המשותפת הייתה מעצימה מאוד עבור כולם ובסופה ההורים שיתפו בחוויה העוצמתית. בדיעבד, דווקא הקבוצות הקטנות, אפשרו לנו להעניק לכל משתתפת את הבמה להצגת הפרויקט שלה. מעבר לכך, בתי הספר הוסיפו לתעודת סיום השנה של משתתפות התכנית ציון לשבח "השתתפותך בהצטיינות בתכנית Code:Coda של חברת NICE  ראויה להערכה". הייתה זו הזדמנות נוספת עבור הנערות להתבלט ולהצטיין. עם חזרת המשתתפות לשגרה, הן יציגו וידגימו את התוצרים שבנו לכלל כיתת הלימוד שלהן (כולל הבנים). כך, הן ישברו את תקרת הזכוכית, יתגאו בהישגיהן וביכולותיהן ואף יעצימו אחרות.

השפעה ישירה על חווית העובדות ב- NICE וחיזוק ההשתייכות לארגון

מפגש ההורים היה כל כך משמעותי, עד שביקשנו להציג את הפרויקטים גם להנהלת משאבי אנוש, אשר הובילה להקמת הפרויקט, וגם למנטוריות שהיו גורם משמעותי בהגעה להישגים אלו. במפגש שקיימנו, סמנכ"לית משאבי אנוש, שירי נדר, פתחה את המפגש בשיח עם המנטוריות על בחירתן לקחת חלק בתכנית ועל השפעתן על עיצוב הדור הבא של נשים טכנולוגיות. לאחר מכן, המשתתפות הציגו בביטחון רב מספר פרויקטים וכמובן שענו על שאלות. המפגש היה מרגש ובו ניכר היה כי התכנית חיזקה בקרב המנטוריות את ההשתייכות לארגון. העובדות ציינו כי "בזכות Code:Coda הן גאות להיות עובדות NICE" וכי הן "מעולם לא חשבו שנערות ללא כל רקע יצליחו להגיע לכאלו תוצרים מקצועיים". בסיום, הצגנו למנטוריות סרטון מאוד מרגש שהכינו להן המשתתפות (ראה נספח 7).

מעבר לכך, מחלקת משאבי אנוש הבינה כי חשוב שהעובדות שהשתתפו בתכנית יקבלו הוקרה משמעותית ולכן כל אחת מהן זכתה למייל אישי ממנכ"ל החברה, בכיתוב המנהל/ת הישיר/ה שלהן (ראה נספח 8). מהלך זה היה מאוד משמעותי עבור המנטוריות וחלקן השיבו למנכ"ל וסיפרו לו עד כמה התכנית הייתה משמעותית עבורן ועיצבה מחדש את חווית העובד שלהן (ראה נספח 9). הן התחברו באופן אישי למשימת צמצום הפער המגדרי בעולם הטכנולוגיה וחשו מוערכות מאוד מעצם השתתפותן בתכנית. מאחר ומדובר ב'תכנית הדגל' של החברה, המנכ"ל היה מעורב מאוד לכל אורך הדרך וכך העובדות זכו למספר שיחות אישיות עמו. הן זכו להפגין כישוריהן ולהתבלט בחברה והתקיימו דיונים מרתקים על גיוון בעולם ההייטק. מעבר לכך, בזכות התכנית, העובדות הכירו עובדות אחרות, אליהן לא נחשפו, ונוצרו חיבורים מרתקים, שבהמשך התפתחו גם לחיבורים הנוגעים לעבודה המקצועית בחברה.

תוצאות התכנית ומשובי סיכום

תכנית Code:Coda הגיעה לתוצאות מאוד מרשימות כאשר המרכזית הינה כי 100% מהמשתתפות שהחלו בתכנית סיימו אותה בהצלחה וזאת בשונה מסטטיסטיקות של תכניות טכנולוגיות אחרות בהן ישנה נשירה טבעית לאורך הדרך. הנוכחות הגבוהה של המשתתפות בכל אחד מהשיעורים, והמוטיבציה הרבה שהייתה להן הובילו את כולן לבניית פרויקט סיום אותו הן ביצעו משלב הרעיון ועד לביצוע המרשים. מאחר ולאורך השנה הקפדנו למדוד את התכנית, במפגש לפני האחרון העברנו משוב סיכום למשתתפות.

משוב הסיכום העלה את הממצאים הבאים:

97% העידו שהן אוהבות את התכנית במידה רבה עד רבה מאוד. במלל החופשי, התשובות שחזרו על עצמן היו הרגשת "חיבור לתוכן המאתגר" ו"תחושת סיפוק שהצלחתי בנושא שלא הכרתי קודם". מעבר לכך, הן התחברו לשיטת הלימוד שכללה למידה עצמית ומקום רב ליצירתיות. הן ציינו גם את תחושת הקהילה שנוצרה, ועמה את המדריכות הקבועות והמנטוריות שהיו משמעותיות מאוד עבורן. 

באשר לתפיסתן לגבי מחשבים וטכנולוגיה:

• 95% מרוצות מפרויקט הסיום שפיתחו בתכנית.
• 86% מתעניינות יותר במחשבים וטכנולוגיה מאז התכנית.
• 85% מאמינות במסוגלות שלהן ללמוד לבד לתכנת.
• 75% רוצות ללמוד שפות תכנות נוספות.
• 68% רוצות ללמוד תכנות ומחשבים בעתיד.
• 65% רוצות ללמוד תכנים נוספים בתחום הטכנולוגי מלבד תכנות.

באשר ללמידה מרחוק, המשתתפות ציינו כי למרות שהן היו סקפטיות, הלמידה מרחוק הייתה פתרון טוב מאוד והן למדו היטב גם מרחוק. חלקן הוסיפו כי הקבוצות הקטנות אפילו אפשרו להן לקבל יותר תמיכה וכן שכעת שהיה להן אף יותר זמן הן יכלו להתמקד בפרויקט הסיום שלהן "עד אחת בלילה".  

מעבר למשוב סיכום זה, יש להדגיש כי מדד הביצוע המרכזי שלנו הינו המעקב אחר בחירת המגמה של הנערות. מאחר והמשתתפות ממשיכות עמנו לשנה נוספת, נמשיך לעמוד איתן בקשר רציף וכך גם עם צוות ביה"ס. מעבר לכך, אנו סבורים כי החוויה הארוכה והמעצימה שקיבלו בשנתיים בהן מתקיימת התכנית, תשפיע גם לטווח ארוך יותר ולכן נעקוב אחר בחירתן גם בעוד 10 שנים כאשר יבחרו את תחום לימודיהן באוניברסיטה.  

המודל מתרחב – מלוקאלי לגלובאלי

באופן רציף לאורך השנה, וגם במשוב הסיום של המשתתפות, עלה באופן עקבי כי הן מאוד מעוניינות בתכנית המשך. כמובן שגם הוריהם מעוניינים בכך מאוד ואף שלחו לנו בקשות רבות בעניין. לאור הצלחת התכנית, הבנו כי נרצה להמשיך בתכנית ואף נכפיל את מספר המשתתפות בשנה הקרובה. כך, בשנה הקרובה נצרף רשות מקומית נוספת אשר תאפשר לנו לפעול מדי שבוע עם 132 נערות אשר יוכלו להיחשף לטכנולוגיה בדרך ייחודית. מעבר להרחבת ההשפעה, בחרנו להמשיך להשקיע בתכנית ופיתחנו עבור בוגרות השנה הראשונה תכנית המשך! תכנית זו כוללת ימי שיא מרוכזים במשרדי החברה והמשך ליווי אישי. כך, נוכל להמשיך ולחזק את הקשר של המשתתפות לעולם הטכנולוגיה ולהגדיל את הסבירות שייבחרו לעסוק בנושא זה בעתיד. אם כן, בשנה הקרובה כ- 200 משתתפות ייקחו חלק בתכנית. מאחר ובשנה הקרובה הצורך במנטוריות יגדל, אנו פועלים לכך שבשנת הפעילות הבאה ישתלבו בתכנית סטודנטיות למדעי המחשב וכן חיילות מהיחידות הטכנולוגיות של צה"ל. כך, נוכל להמשיך ולהרחיב את המודלינג הנשי אליו ייחשפו המשתתפות. 

התכנית, אשר הובלה כולה ע"י משאבי אנוש, זכתה להדים רבים ולתגובות נלהבות מצד הנערות המשתתפות, הוריהן, הצוותים החינוכיים והרשות המקומית (נספח 10, מכתב מראש העיר). היא גם יצרה שיח חיובי בחברה אודות צמצום הפערים המגדריים וחיזקה את תחושת השייכות של העובדות שלקחו בה חלק. גם המנהלים שלהן, חשו גאווה בכך שעובדותיהן בחרו להשפיע והשתתפו ב'תכנית מנכ"ל'. בשיחת All Hands השנתית, אשר כללה את כלל עובדי החברה, ברק עילם, מנכ"ל החברה, שוחח על התכנית והישגיה. שיח זה יצר התעניינות רבה ועלו בקשות רבות מאוד לקיים את התכנית גם במשרדים השונים של NICE בעולם. הוחלט כי בשנה הבאה, התכנית תהפוך לגלובאלית ותתקיים במשרדי NICE בהן ישנן עובדות רבות בתחומים הטכנולוגיים אשר ישמחו להשתתף בתכנית כמנטוריות. המדינות בהן נפעל עם התאמות מקומיות יהיו הודו (פונה), וארה"ב (סולט לייק סיטי, יוטה ואטלנטה) ובהן אלפי משתתפות יוכלו להתאהב בעולם הטכנולוגיה.