הסיפור המתגלגל של ניהול המשאב האנושי במלחמה בארגון העוסק במשימות לאומיות

הסוכנות היהודית לארץ ישראל, היא המלכ"ר היהודי הגדול בעולם כבר קרוב ל-100 שנים.                      תכליתה ביוזמה וביצוע משימות לאומיות בארץ ובחו"ל לטובת העם היהודי. הסוכנות בישראל פועלת בפריסה ארצית, בערים ובפריפריה במגוון תחומים, בהם: עליה וקליטה, טיפול בחברה הישראלית, הקרן לנפגעי טרור, שותפויות עם קהילות בחו"ל, יחידת השליחות ועוד. 

אירועי השבעה באוקטובר הגדירו מחדש את המונח משימה לאומית – בעוצמה, בהיקף ובקרבה.

כארגון הפועל בחזית העשייה והשיקום של החברה הישראלית התעשתנו והתחלנו לפעול בזמן אפס לטובת אוכלוסיות ויישובי העוטף המפונים, 9,000 נפגעי טרור המלחמה, מרכזי הקליטה ועוד.
על אף השבר העצום, גם היחידה למשאבי אנוש החלה לפעול באופן מידי. קודם כל בדאגה לעובדים ולבטחונם:  להשיב להם את הנשימה, להבין ולטפל בצרכיהם הפרטיים והמשפחתיים, ליצור עבורם אי של יציבות בתוך הכאוס הגדול. לשלוח להם מסר חד וברור – אנחנו איתכם. אף אחד לא יישאר לבד.

במקביל, מתוך הבנת צרכי הארגון ומשימותיו, התגלה הצורך להמשיך ולקיים רציפות תפקודית, על אף אתגרי השעה ובעיקר בגללם. כיחידת משא"ן, דאגנו לרתום את העובדים לעשייה, תוך הגעה אל כולם ברגישות, הכלה, נוכחות והקשבה. הצענו כלים ופתרונות מותאמים אישית לבנייה וחיזוק החוסן האישי והמסוגלות התפקודית (בבית ובעבודה), ובכך ביססנו את החוסן הארגוני. 

בלב העשייה הלאומית במלחמה, עסקנו ואנחנו עדיין עוסקים ב:

• מתן פתרונות דיפרנציאלים שחיזקו את החוסן האישי – זיהוי צרכים של כל אדם (מפונים, שכולים, מגויסים, "משותקים תפקודית" ועוד). מתן פתרונות תפורים אישית, מבחינת היקף ומקום העבודה, מענה לילדים, שיחות אישיות, טיפול נפשי, הדרכות מנהלים, הדרכות הורים ועוד. המסר המרכזי: "אנחנו רואים כל אחת ואחד מכם, מטפלים בכם, וגם ממשיכים בעשייה. כולנו ביחד זה עוגן"

• פיתוח תקשורת הפנים והמחוברות הארגונית, להגברת החוסן הארגוני – ביחד זה עובד יותר טוב. האצנו ופיתחנו תהליכי תקשורת פנים ארגונית, שלא היו כאן קודם – קיום מפגשי זום שבועיים בגובה העיניים עם הנהלת הארגון. פגישות אישיות של עובדים עם ההנהלה. וואטסאפ ארגוני זמין ונגיש להעברת מסרים כמו ד"ש מהשטח מהמגויסים ותמיכה ב'לביאות' שבעורף. מפגשים להעמקת ההכרות עם היחידות השונות בסוכנות וחשיפת עשייתן, תוך מתן הכרה לאנשים על תרומתם. המפגשים אפשרו לכולם בארגון המבוזר להכיר טוב יותר, ולהבין מה עוד נעשה מחוץ ליחידה שלהם. ממצאי סקר פנימי שקיימנו, מצביעים על צמיחה בתחושת המחוברות הארגונית והזיקה לארגון בעקבות פעולות משא"ן במלחמה. תחושת הביחד והנגישות חיזקו את הערבות ההדדית ותרמו לפיתוח החוסן הארגוני. כיחידת משאבי אנוש, הגענו בזמן המלחמה לכל העובדים בשטח, פגשנו את קהילות המפונים, יזמנו פעולות התנדבות כדי לחבר גם את אנשי המטה לעשייה החברתית הענפה בארץ, הסטנו עובדים למשימות חירום, גייסנו תוך ימים ספורים עובדים חדשים לטובת הקרן לנפגעי טרור שהכפילה את מוטביה תוך יממה אחת ארורה, ובמקביל התחלנו להקים את מערך השיקום של יישובי הנגב המערבי.

אנחנו מזכירים לכם, מדובר בארגון כמעט בן 100, המתנהל כארגון ציבורי עם מבנה בירוקרטי. צו השעה חייב את היחידה למשא"ן להפוך לקטר שמוביל את העובדים. בתמיכה מלאה של הנהלת הארגון ובאג'יליות האופיינית לסטארטאפים, שברנו את מבנה העבודה המקובל, האצנו קצבים ותהליכים, הצטרפנו למגמות עולמיות שמדברות במונחים של היפר פרסונליזציה במתן שירות לעובדים ודאגה ל- Mental Health שלהם. היינו ועודנו בכל מקום חרף השבר העמוק. מבחינתנו, יצרנו יש מאין, שמרנו על העובדים שלנו, והבטחנו את הרציפות התפקודית והעשייה שלנו – ועל כך גאוותנו. כל המיזמים שנעשו, הם חוליות חזקות בשרשרת החוסן שהיא היא בבסיס עשייתנו הלאומית. מוזמנות ומוזמנים להכיר.