קבוצת תנובה
"אנחנו כאן" פיתוח חוסן ומשמעות בשעת מלחמה
בבוקר שבת, השבעה באוקטובר, התעוררנו כולנו למציאות חדשה.
כבר באותו היום, התחלנו – אנשי חטיבת משאבי האנוש של תנובה, לפעול במתכונת חירום.
הבנו שעלינו לדאוג לשני צירים קריטיים המשפיעים זה על זה: שלומם ובטחונם של עובדינו, ובמקביל וידוא רציפות עסקית.
איך בודקים מה שלום עובדינו ובני משפחותיהם? תנובה היא חברה גדולה הפרוסה בעיקר בפריפריה ומונה למעלה מ 6000 עובדים, כשכל אתר או מפעל מהווה קהילה בפני עצמו. וכך, מנהלי ומנהלות משאבי אנוש החלו לבדוק כל אחד בגזרתו מה שלום כולם, האם יש לנו נפגעים? מי גויס למילואים? מי זקוק לעזרה?
הרציפות העסקית חיונית במובן הפיזי אך לא פחות מכך, במובן הרגשי. כבר 98 שנים שאנו בתנובה מספקים מזון טעים ואיכותי לכל סופר ומכולת לאורכה ולרוחבה של הארץ. היה לנו ברור ש"צו ה 8" שלנו הוא שבבוקר ה-8 באוקטובר, כשתושבי ישראל בכל הארץ יגיעו לסופרים, לא יחסר חלב, קוטג' ומזון בסיסי. הידיעה שגם מחר יהיה מזון, פרושה חוסן.
מתוך תחושת שליחות והבנה שמוטלת על כתפינו אחריות אדירה, עיצבנו בצהרי היום את מטרות ניהול המלחמה:
- דאגה לביטחון המזון באמצעות וידוא ההמשכיות העסקית
- דאגה לנשים והאנשים של תנובה במעגלים הולכים ומתרחבים, הולכים ומעמיקים
- דאגה לקהילה בתוכה אנו חיים
אנחנו כאן עבור ביטחון המזון, האנשים שלנו והקהילה בה אנו חיים.
בבוקר ה 8 באוקטובר, בליווי עובדות סוציאליות, התחלנו בהכשרות חוסן לצוותי משאבי אנוש. עיצבנו שגרות ניהול חירום, פתחנו צוות הלנת חירום לעובדים שהיו זקוקים לפינוי, בנינו דשבורד מעקב אחר גיוס למילואים, נפגעים וצרכי כח אדם, הקמנו צוות שעסק בגיבויים, גיוס והתנדבות, מינינו צוות חוסן ולמעשה אימצנו תפיסה צבאית:
פתחנו חמ"ל עם יומן אירועים יומי, שעון לחימה ארגוני- שגרות ארגוניות בחירום, מינינו קצינת נפגעים (ותפקידים נוספים שכלל לא קיימים בארגון עסקי). במילים אחרות, ביצענו אדפטציה מהירה ועסקנו בדברים שמעולם לא הוכשרנו אליהם, או חשבנו שנעסוק בהם.
לאורך כל התקופה פעלנו לחיזוק החוסן באמצעות מנגנוני תמיכה שונים: מוקד טלפוני 24/7, טיפול בנפגעים ומשפחותיהם, תוכנית חוסן שכללה הדרכות לעובדים ולמשפחותיהם בפילוחים שונים, הפעלות לילדים, תמיכה במגויסי המילואים ומשפחותיהם, תמיכה בעובדים שבני משפחה שלהם מגויסים, הכשרות למנהלים על ניהול בחירום, פעילויות להגברת הביטחון ואף טיפול בניהול רב תרבותי בחירום, הקמנו תוכנית קליטה והכלה לעובדים שלנו ששבו מהמילואים, בנינו תוכנית רווחה ותקשורת פנים ארגונית עשירה לחיזוק חוסן ותחושת משמעות נוהלה במקביל לתמיכה ותרומה עניפה לקהילה.
יהודה קסאי, נהג ומחלק חלב ממרלו"ג נתיבות סיכם זאת בצורה הטובה ביותר בסרטון שהופץ לעובדים במהלך המלחמה כך: "אתה יוצא לעבודה מתוך תחושת שליחות. זה כמו שאני ממלא את המקרר שלי בבית".