Featured Image

ICL


 EduPartnership

תקציר

ICL היא חברה גלובלית המובילה בייצור מינרלים מיוחדים שיוצרים פתרונות בעלי ערך לקיימות, אתגרים בתעשיית המזון וחקלאות. 

בחברה קיימות מספר חטיבות עסקיות:

ICL Potash – מרבית המוצרים בחטיבה מגיעים מים המלח וממכרות תת קרקעיים בספרד. היחידה מפיקה אשלג ומעבדת אותו למוצרים סופיים המשווקים ללקוחות ברחבי העולם. אתר החברה בים המלח אחראי גם לייצור כשליש בצריכת הברום העולמית. מהאתר בים המלח מיוצרים חומרי הגלם לאתרים הנוספים בישראל ששייכים לחטיבות עסקיות נוספות.

ICL Specialty Fertilizers -ביחידה מייצרים דשנים מורכבים בבלגיה ובהולנד, דשנים נוזליים ומסיסים מסיס בישראל ובספרד ודשנים בשחרור איטי ומבוקרים בהולנד ובארה"ב. היחידה משווקת את מוצריה ברחבי העולם עם מיקוד לאירופה, ישראל וצפון אמריקה.

ICL industrial Products – יחידה שמובילה בתחום ייצור ברום ותרכובות ברום, מגנזיה, גנזיום מתכתי וסגסוגותיו, מלח בישול ופתיתי מגנזיום כלוריד לשליטה באבק ולהמסת קרח.

ICL Phosphate – ביחידה כורים ומעבדים סלע פוספט ממכרות בנגב בישראל ובמחוז יונאן שבסין. מרבית החומר משמש לייצור חומצה זרחתית לשימושים שונים. סלע הפוספט המיוצר בישראל נמכר ללקוחות חיצוניים, המייצרים חומצה זרחנית ודשן וללקוחות שמשתמשים בו כדשן ישיר. 

בחברה מועסקים כ-12,000 עובדים כאשר בישראל מרכז הפעילות הוא בנגב, בדרום הארץ. מפעלי הייצור העיקריים בישראל הם מפעלי ים המלח, מגנזיום, רותם, תרכובות ברום, דשנים ופריקלאס. 

ICL מעסיקה באופן ישיר כ-5,000 עובדים במפעליה והיא נחשבת למעסיק הגדול ביותר בנגב.  ICL אחראית ליצירת כ-20% מכלל התמ"ג באזור הנגב.

פרויקט "EduPartnership" הוא יוזמה חדשנית של ICL Group מפעלי ים המלח, שנועדה לטפח תרבות של שותפות ושיתוף פעולה בארגון. הפרויקט נולד במסגרת "שנת השותפות" של החברה, מתוך הכרה בחשיבות השותפויות האסטרטגיות להתמודדות עם אתגרי העתיד.

בשיתוף עם המכון למנהיגות באוניברסיטת בן גוריון, פותח תהליך ייחודי המשלב ידע אקדמי עם יישום מעשי. התוכנית התמקדה בהכשרת מנהלים בכירים, שנועדו להוביל את השינוי התרבותי בארגון.

הפרויקט כלל ארבעה שלבים עיקריים: הגדרת הבעיה, גיבוש פתרונות, יישום ולמידה, וסגירה או הרחבה. המשתתפים חולקו לארבע קבוצות עבודה, כל אחת התמקדה בסוג שותפות שונה: עם עובדי מיקור חוץ, עם העובדים, עם ועד העובדים, ובין המנהלים עצמם.

התוכנית כללה מפגשים באוניברסיטה, משימות יישום בשטח, ופרויקטים אישיים. נעשה שימוש במודלים חדשניים לבחינת רמות שותפות ומיפוי שחקנים מרכזיים.

תוצאות הפרויקט היו מרשימות: עלייה משמעותית בשיתופי פעולה בין יחידות, שיפור במדדי מחוברות ארגונית, והקמת שותפויות חדשות עם גורמים חיצוניים. 84% מהעובדים דיווחו שמנהליהם מעודדים עבודת צוות, ו-85% הראו מחוברות ארגונית גבוהה.

הפרויקט הוביל ליוזמות חדשות כמו תהליך הוקרה לקבלנים, פאנל עם תושבי היישובים הסמוכים, ו-150 יוזמות לפעילויות משותפות בין ההנהלה והעובדים.

"EduPartnership" מדגים כיצד שילוב של חשיבה אקדמית עם יישום מעשי יכול להוביל לשינוי תרבותי משמעותי בארגון, ולהניח תשתית לחדשנות מתמשכת ושיפור מתמיד.