חזרה בחיבוק
אירוע בסדר גודל של ה 7.10 טלטל כל קרקע טובה. ידענו שהיתה כאן רעידת אדמה – אך לא הבנו עד כמה. ככל שהשעות נקפו, הבנו את המורכבות הבלתי נתפסת שתדרוש מאיתנו את כל הכישורים שצברנו עד כה בחיינו. מעבר למצבת כח האדם שהתדלדלה באחת, מדובר היה בקושי נפשי מתמשך, מאורעות קשים שנחוו, ועלטה מוחלטת שעטפה את הכל.
בתור מפעל חיוני, לא היתה ברירה אלא להתחיל לאסוף את השברים, להבין את התמונה הגדולה ולדאוג להמשכיות העסקית תוך שמירה הדוקה על האנשים שלנו.
חלק עיקרי מהמורכבות היה טמון בהבנה שישנו מספר גדול של אוכלוסיות שיש לדאוג להן, החל מהעובדים שנקראו למילואים, הורים לילדים שגוייסו לאיזורים החמים, דרך עובדים שנשארו לשאת בעומס שיצר העדרות מאסיבית של עובדים, ועד מנהלים ונציגות מש"א שנדרשו להפגין חוסן ולתת תמיכה יום יומית ממושכת. על כולם שמרנו והכל בריבוי רבדים.
אם חשבנו שברגע שהעובדים יחזרו ממילואים, הכל יהיה מאחורינו, מהר מאד למדנו כי סוף סיפור המילואים, הוא רק תחילתו של סיפור ההשתלבות מחדש בעבודה ובשגרה – ומכאן נולדה התוכנית "חזרה בחיבוק".
התוכנית התרכזה במכלול ההשפעות שחוו עובדי המילואים בעת השירות ובחזרה למה שקראנו לתומנו "השגרה". הבנו מיד ש plug and play לא יהיה כאן. משרתי המילואים, כמו גם בני המשפחה חוו טלטלה אישית – נפשית, רגשית, משפחתית ולעיתים גם כלכלית. התוכנית היוותה למעשה את הגשר בין עולם הלחימה לבין החזרה לחיים שהיו לפני – תוך שהם עטופים, מלווים ומחובקים. את הצרכים זיהינו מבעוד מעוד ועם חזרתם, הצענו להם פתרונות לסוגיות שהם בכלל עוד לא קלטו שהתחוללו בחייהם. פתרונות שנועדו לאפשר להם חזרה שפויה ובטוחה לקרקע יציבה אותם עזבו רק מספר חודשים קודם לכן.
התוכנית עטפה 100 עובדים שחזרו ממילואים וכללה מכלול רחב של תמיכה במגון אספקטים של החיים. משיחות אישיות מעמיקות עם המנהלים הישירים ומנהלות משאבי אנוש, תמיכה רגשית ומנטלית מקצועית, מענק כלכלי על פי צורך .